כל מה שרציתם לדעת על בירה


כל מה שרציתם לדעת על בירה

כל מה שרציתם לדעת על בירה


בירה
הוא שם המתאר משקה המיוצר בתהליך של תסיסה, בדרך כלל של לתת שעורה אך גם של דגנים נוספים (חיטה, תירס, אורז). תהליך ההכנה נקרא בישול!

מקור השם-באנגלית עתיקה, baere הוא שעורה (barley), גירסה אחרת היאbiber  בלטינית שהוא משקה ומכאן beer. ברומא העתיקה נקרא המשקה cerevisia:ceres  הייתה אלת החקלאות ו vis  הוא כח. היום בספרדית cervesa.
מקורה של הבירה לפני 7000 שנים בערך, במצרים או במסופוטמיה. דגנים שהושארו בחוץ תססו באופן טבעי. כהנים ומלכים אימצו את המשקה לחצרם, אך הבירה האלכוהולית שהייתה עדיפה על מים מלוכלכים, הפכה נחלת הכלל. עם הזמן עברה צפונה לאירופה ושימשה כמרכיב תזונתי. לימים השתלטה הכנסייה ומנזריה על ייצור הבירות ולימים אף פיתחו מגוון סגנונות.

מרכיבי הבירה הם

  1. מים!! טיבם ואיכותם. ככלל, מים רכים מתאימים ללאגר ומים קשים לאייל.
  2.  לתת (מאלט): גרגירי דגן מונבטים. (לרוב שעורה) ההנבטה מכינה את הסוכרים לתסיסה. זני דגן שונים מספקים טעמים שונים, את הלתת ניתן לקלות והוציא ממנו טעמים מקורמלים או שרופים. בקלייה הלתת הופך כהה וכך מתקבלת בירה כהה. יש המערבבים סוגי לתת שונים כדי ליצור טעמים. בירה כהה יכולה להיות לאגר או אייל, מרירה או מתוקה, כבדה או קלילה!!
  3. כשות: התפרחת הנקבית מצמח מטפס השייך למשפחת הקאנביים הנקרא כשותנית. גדל באזורים קרים. הכשות המריר שומר על אורך חייה של הבירה, הוא מקנה לה ארומות וראש קצף יציב, ובנוסף הוא מצמיא.
  4. שמרים: מיקרואורגניזמים אשר במפגש עם סוכר מייצרים אתנול (אלכוהול) ו co². מבשלות מייצרות סוגי שמרים ייחודיים להן, מאחר ובתהליך התסיסה ישנם תוצרי לוואי המעניקים ארומות ייחודיות לבירה.
    הכנת בירה: הלתתה- הנבטת גרגירי הדגנים. ערבובם עם מים וחימומם לכדי עיסה הנקראת מאש. זהו תהליך הנועד למצות סוכרים וטעמים. העיסה המתקבלת נקראת וורט, לה מוסיפים את הכשות.
    במיכלי התסיסה מוסיפים שמרים. ניתן להתסיס פעם נוספת ולקבל אחוז אלכוהול גבוה וטעמים נוספים.
    משם לחביות עץ או דודים למטרת הבשלה. לאחר מכן סינון, ביקבוק או מילוי חביות ולבסוף פסטור.
    פסטור הוא תהליך חמום למטרת השמדת חיידקים ומתן אורך חיים. בירה בחבית עוברת פסטור קצר יותר
    ולכן היא "טרייה" ובעלת יותר ארומות. בירה בבקבוק חסרה קצת את אלה אך תוקפה ארוך יותר (כשנה לעומת חצי שנה לחבית)
    עולם הבירה נחלק לשניים: לאגר ואייל. אלו נבדלים בסוגי השמרים בתהליך התסיסה.

(photo credit: Thinkstock)


לאגר
: תסיסה תחתית של השמרים ב- °4-°15 והבשלה בין חודש לחודשיים ב °0-°4
מתקבלת בירה בעלת גוף קל וטעמי לתת.
פירוש המילה לאגר בגרמנית הוא אחסון והוא מתייחס לאחסון קר של בירות בתסיסה תחתית
אשר היה ידוע מתחילת המאה ה-19, אך רק ב-1842 בעיר פילזן שבצ'כיה בושלה לראשונה
בירה צלולה, בירה שהפכה לסגנון השלט והנשתה ביותר בעולם- סגנון הפילזנר.
סגנונות לאגר: פילזנר, הל, יבש, לייט, אוקטוברפסט/מארזן, וינה/מינכן, בוק, דופלבוק ועוד..


אייל
: תסיסה עילית של השמרים ב- °15-°24 והבשלה בין שבוע לשבועיים.
מתקבלת בירה בעלת גוף מלא יותר וטעמים פירותיים.
תתי סגנונות אייל: פייל, סקוטיש, אינדיאן, בראון, ביטר ,בירות חיטה (בלנד של לתת חיטה
ושעורה), סטאוט (קלייה עד כדי שריפה של לתת ושעורה לא מונבטת), מנזרים וטראפיסט
(לרוב תסיסה שנייה, לעיתים מתובלות) ועוד ועוד..

Previous כל מה שרציתם לדעת על וודקה
Next בירה מלכה ועוד..

תגובות:

avatar